אמהות ובנות- זיהוי האני האמיתי של בנותיכן

החל משנות ה-70 של המאה ה-20 עם פריחתה של הכתיבה הפמיניסטית, ה"מגדר הנשי" הופך להיות מוקד למחקר ומקור להבנת אי שוויון בין נשים לגברים. בשנים אלו החלה התעוררות והובן כי נשים נבחנות מתוך נקודת מבט גברית. כיום מוצע טיפול משולב המקנה לילדות ונערות מתבגרות התבוננות וזיהוי כוחות פנימיים ופוטנציאל רחב יותר.

אף אבי הפסיכולוגיה, פרויד, טען כי ילדות צעירות בשלבי התפתחות ראשונים מאופיינות ב"קנאת הפין" בעוד הבנים מושפעים עמוקות מ"חרדת הסירוס". כך, בעצם, התפיסה המושרשת והשגויה היא שהאישה מתחילה ממקום נחות יותר, מקום של "אין" ואף ה"אין" שלה, מתבסס על ה"יש" הגברי. על בסיס זה יושבת פסיכולוגיה מוצקה אשר תוספת מקום מהותי לפרשנות פסיכולוגיית נשים מוטעת (Chodorow, 1981).

פרידמן (2011) מתארת בספרה מחוברת אמהות ובנות, כיצד בשנים הראשונות יש בהתפתחות הפסיכולוגית שתי מטלות חשובות. האחת, התקשרות בטוחה ועקבית עם דמות קרובה, והשנייה היפרדות, אינדיווידואציה ויצירה של גבולות האגו. האם מעודדת את תהליך הפירוד והדיפרנציאציה של הבן ממנה ואילו הדמיון המגדרי של האם עם בתה מעודד המשכיות וקושי בנפרדות. הבת בונה את זהותה באמצעות הקשר הקרוב עם אמה. קשר זה עם אינטימיות והקרבה הגדולה הוא חומר הגלם שעליו היא מבססת את זהותה וכך בעצם נשים מפתחות יכולת גבוהה לאינטימיות ואמפתיה, עם פחות אוטונומיה.

אני מאמינה שנשים רבות יוצרות מעין "אני מזויף", שעשוי ברובו משכבות של השפעה חיצונית קלוקלת. נשים אלו פעולות לפי צווי החברה ופועלות למקסם את המראה החיצוני ולהתמקד בתפל במקום בעיקר.

כיום ממשיכה הפרקטיקה לעסוק בקידום מיקומה של האישה בחברה.

אני מוצאת שהקושי להפוך את האישה לברת יכולות אינו נובע אך ורק מהתפיסה הגברית, לעיתים חוטאות בכך גם האמהות ונשות התעשייה, אלו שפועלות ומחזקות את הגדרת מקומה של הנשים עוד בילדותן ואלו לעיתים גם מנחילות תפיסות שגויות אלו לדור הבא. חוסר מודעות וזילות בנושא המגדרי משפיע על האטה ויצירת בינוניות אצל ילדות נערות וכך נוצר "סירוס" מראש המונע תהליך ההפיכה של בנותיהן לנשים מצליחות בעולם הכלכלי.

אמהות רבות מעוניינות שבנותיהן יצליחו ויהיו עצמאיות בדעותיהן, אך לעיתים חוששות פן הצלחה בקריירה תבוא על חשבון ניהול משק הבית. אימהות אלו שמעוניינות להקנות לבנותיהן מסרים ברורים וחיזוקים להצלחה בכל תחום שיבחרו בחיים מושפעות ממציאות עגומה. עד שהמדיניות החברתית כלפי העסקת נשים (תמיכת מקומות עבודה בכל הקשור לגידול ילדים) לא תשתנה אמהות רבות יהיו אמביוולנטית מבחינת המסרים הפסיכולוגיים שיעבירו לבנותיהם, כאמור, "תצליחי אך תדעי שזה יהיה על חשבון גידול הילדים".

דוגמא לשיחה עם אם "גאה":

הילה (מטופלת)- "את יודעת ציפי, בתי שתפה אותי השבוע שהיא רוצה ללמוד עריכת-דין".

ציפי (פסיכותרפיסטית)- "כן, ומה את חושבת?".

הילה (מטופלת)- "היא לגמרי יכולה, אבל עצרתי אותה ואמרתי לה לחשוב, הרי היא רוצה ילדים, משפחה ומה עוד- שהיא רוצה פלילי, היא בכלל לא תהיה בבית, היא לא צריכה ללכת לתחום הזה".

מדוע גיל ההתבגרות המוקדמת כה מהותי?

גיל ההתבגרות מהווה גשר מגיל הילדות אל גיל הבגרות. גיל ההתבגרות המוקדמת עשוי להיות קריטי לעיצוב אישיות הילדה, לנערה מתבגרת- בשלב זה עדיין ניתן לסייע להן להתחבר לרצונותיהן וליכולות שלן.

הורים- חשוב לשאול את השאלות הבאות-

הטיפול קוגניטיבי התנהגותי רגשי בנערות ונשים בשילוב עם חיזוק יכולות אישיים- הטיפול מתייחס גם להיבטים של אסרטיביות, תקשורת, הערכה עצמית, מערכות יחסים ומקדם את הנשים להיות מסוגלות להחיל קירבה ורגש אך גם לעצמאות ואמונה בעצמן.

ביבליוגרפיה:

פרידמן, אריאלה. (2011). מחוברות אמהות ובנות.אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

Chodorow, Nancy, "Oediple Asymmetries and Heterosexual knots", in sue cox, Femal psychology: The emerging self, new York: st. martins press, 1981.